בתחילת 2023 קיבל אריק רואה שתי בשורות תוך יומיים, והן היו שונות לחלוטין. ב-3 בינואר, הוא הגשים חלום ומונה למאמן בליגה הצרפתית הבכירה. למחרת, הוא אובחן כחולה בסרטן לבלב שלב 4 עם גרורות בכל גופו, והמומחים קבעו כי נותרו לו כנראה חודשים ספורים לחיות. מה הייתם עושים במקומו? רואה בחר לשמור על מצבו הרפואי בסוד ולהתחיל בעבודה. הוא חולל נס אחרי נס, רשם הישגים חסרי תקדים כנגד כל הסיכויים וכתב פרק יוצא דופן בתולדות הכדורגל הצרפתי, אבל אף אחד לא ידע שהסיפור שלו עצום פי מיליון. מדובר באחד התסריטים המופלאים שידע הכדורגל אי פעם.
כאשר הציע גרגורי לורנצי, המנהל הספורטיבי של ברסט, את התפקיד לרואה, הייתה הקבוצה במצב אנוש מתחת לקו האדום. המאמן הקודם, מישל דר זקריאן, פוטר עוד באוקטובר, וצוות עוזרים מקומיים כיהן בצוותא כמאמנים זמניים עד שיימצא לו מחליף. המשימה הייתה קשה, כי כסף לא היה בקופה, ולורנצי גם רצה להשאיר את העוזרים במקומם, ולכן המאמן החדש היה צריך לבוא לבד. לא היו קופצים, וסביר כי רואה ממש לא היה המועמד הראשון. גם לא השני, ולא השלישי. כי מי בכלל העלה בדעתו לחשוב בכיוונו? הוא כבר היה בן 55, וניסיון מקצועי כמעט ולא היה לו.
הייתה לו קדנציה קצרה ולא מוצלחת בניס אי שם ב-2011, כאשר עוד אפילו לא היו לו תעודות מתאימות. מאז השלים רואה את הקורסים הנדרשים, ואף נסע ללמוד אצל ארסן ונגר ופפ גווארדיולה, אבל לא קיבל צ'אנס כלל. רואה עבד קצת כמנהל ספורטיבי בלאנס ובווטפורד, אבל את עיקר הפרנסה עשה כפרשן טלוויזיה. הבחירה של ברסט לתת לו את התפקיד הוגדרה כצעד של ייאוש, או כבדיחה. במשאל אינטרנטי שנערך בקרב האוהדים, הגדירו יותר מ-50 אחוזים מהם את ההחלטה כ"קטסטרופה מוחלטת". רק 6 אחוזים הביעו אופטימיות. רוב הפרשנים המקומיים לעגו לו וטענו כי לא ישלים את החוזה הקצר שנחתם עד סוף העונה.
אריק רואה (IMAGO)ובזמן הזה, התמודד רואה עם האבחנה המזעזעת. סרטן הלבלב הוא הסוג האכזרי ביותר שיש. הסיכוי להחלים קלוש עד לא קיים. הטיפולים הכימותרפיים נועדו רק להאריך את החיים, ומלווים בתופעות לוואי קשות. הרוב המוחלט של אנשים היו מוותרים במצב זה על הרפתקה מקצועית מפוקפקת ומתרכזים באסונם הפרטי. רואה עשה את ההפך, אבל הלך רחוק עוד יותר. הוא הבין שלא יוכל לשנות את המצב העגום בחדר ההלבשה, אם השחקנים יידעו על מחלתו. הוא סיפר על הדיאגנוזה ללורנצי ולנשיא דניס זה סאן, וביקש מהם שני דברים, לשמור על סודיות מוחלטת ולהתחיל בעבודה כמתוכנן, וכך היה. "חשבתי שכבר לא אוכל להיות מאמן אף פעם. אני נרגש מאוד", הוא אמר לתקשורת.
מאז שילב רואה כימותרפיה עם כדורגל. אשתו המליצה לו לחבוש כובע מצחיה על מנת להסתיר נשירת שיער, אם וכאשר תתרחש, והכובע הזה הפך לסימן ההיכר של הצלחתו המסחררת בברסט. האוהדים והפרשנים אכלו כובעים משלהם, כי רואה התברר כמאמן בחסד עליון. הוא הציל את הקבוצה מירידה עם 6 ניצחונות ב-10 מחזורי הסיום, וקיבל חוזה חדש.
בקיץ 2023 נמכר הכוכב המוביל, פרנק הונורה, לבורוסיה מנשנגלדבאך מבלי שהוחתם לו יורש ראוי, וברסט נחשבה שוב למועמדת כמעט ודאית לירידה. המציאות הייתה הפוכה, כי רואה הוביל את חניכיו לצמרת הגבוהה עם כדורגל התקפי ומלא תשוקה. הביטחון העצמי שבר שיאים, ברסט סיימה במקום השלישי והעפילה לליגת האלופות. באופן טבעי, קיבל רואה את פרס מאמן העונה ב-2023/24.
חנות האוהדים של ברסט (IMAGO)ברסט לא סתם עלתה לראשונה לצ'מפיונס ליג. היא מעולם לא שיחקה במסגרת אירופית קודם לכן. אף אוהד אפילו לא העלה בדעתו שזה אפשרי עם תקציב כה זעום, במונחים המקומיים, ברסט נחשבת למועדון קטן יותר בהשוואה ליריבה הכפרית גנגאן. היא מצאה את עצמה בשלב הליגה במפעל היוקרתי ביבשת ונתנה הצגות. 1:2 על שטורם גראץ, 0:4 בזלצבורג, 1:1 מול לברקוזן, 1:2 בפראג על ספרטה, כך היא השיגה 10 נקודות ב-4 המחזורים הראשונים והבטיחה מעשית את הכרטיס לשלב הנוקאאוט.
מי ידע שרואה נסע לאוסטריה ולצ'כיה עם סרטן? כמעט אף אחד. רק המשפחה, החברים הקרובים ביותר, הנשיא והמנהל הספורטיבי. המאמן נהנה לייצג את המועדון במסיבות עיתונאים, ענה בגאווה על השאלות לגבי המסע המטורף, ולרגע לא חשב לספר לעולם על הסוד, למרות שזה היה הופך אותו מיידית לגיבור. "אנחנו כאן בזכות הצניעות והעבודה הקשה. הרגשות חשובים, ואני רואה את עצמי כמנהל רגשות. האנשים של ברסט חיים את הרגע. הם יודעים שזה זמני ולא יחזיק מעמד. הם יודעים שהם ברי מזל, ואני בר מזל על כך שיש לי עבודה כה נהדרת", אמר רואה במהלך הקמפיין האירופי. לאף אחד לא היה מושג מה המשמעות העמוקה האמיתית של המילים האלה, וכמה חוסן נפשי דרוש כדי לומר אותן כשאתה יודע שסופך קרוב.
הסיפוק מהעבודה איפשר לו להאריך את החיים. האומדן הראשוני של הרופאים התברר כשגוי, ורואה שרד הרבה מעבר לזמן שהוקצב לו. טיפולי כימותרפיה נערכו בחשאיות, לבית החולים הוא נכנס דרך כניסה צדדית מיוחדת, את תופעות הלוואי הוא הסתיר גם כאשר הכאב היה בלתי נסבל. הוא לא החמיץ אימונים, והגיע לכל המשחקים כולל המסעות בחוץ, למעט הביקור בליון בינואר 2026 כאשר הייתה בעיה קשה עם ריאותיו. התוצאות ירדו במהלך עונת 2025/26, ורואה אף ספג לעתים ביקורת בתקשורת, אבל גם אז לא רצה לספר על הסרטן. הוא לא חיפש רחמים, ולא רצה שזה ייתפס כתירוץ. הוא גם לא היה מעוניין לערער נפשית את שחקניו. ביחד, עם סיימו במקום ה-12 ונמנעו מקרבות התחתית.
דקה דומייה לזכרו של אריק רואה (IMAGO)בתחילת יוני פורסמו בתקשורת הצרפתית הדיווחים על חוסר שביעות רצונו לכאורה של רואה. "התקציב נמוך, חיזוק ראוי לא יגיע, והמאמן שוקל את עתידו. כלל לא בטוח שהוא יאמן את ברסט בעונה הבאה", נכתב באחת הידיעות. ובזמן הזה, היה רואה על ערש דווי. הוא ידע שהוא לא יאמן את ברסט בעונה הבאה. הוא הלך לעולמו ב-17 ביוני, בתחילת המונדיאל בו רצה לצפות, ורק אז נמסר מטעם המשפחה כי הוא התמודד עם סרטן הלבלב במשך 3.5 שנים. אנשים חישבו אחורה ונדהמו לגלות כי 3.5 שנים היה בדיוק משך הקדנציה שלו בברסט. וכך הם הבינו את הכל בדיעבד.
החודש העניקה אלמנתו, לואטיטיה, ראיון לעיתון לה פריזיאן בו סיפרה על ההתמודדות ההירואית של שניהם עם המחלה. "אריק עסק בכדורגל ובכימותרפיה, ואני לקחתי על עצמי את כל יתר הנושאים. הוא סירב לקבל תדמית של אדם חולה, ולא רצה יחס מיוחד. לפעמים הוא הסתתר בחדר ההלבשה, כאשר היה צורך להתמודד עם תופעות הלוואי. בכל יום הוא חיכה שאאסוף אותו, ואז הסיר את המסכה בדרך הביתה באוטו. הוא התאמץ באימונים, במשחקים ובמסיבות העיתונאים, ובבית הוא נח", היא העידה. היא סיפרה כי היה לו חיוך על הפנים בשעותיו האחרונות, לפני שעצם את עיניו בגיל 58.
הסיפור הטרגי של רואה חריג ביותר, אבל הוא מדגיש את העובדה השגרתית והפשוטה, לרוב אנחנו לא יודעים מה עובר על הסובבים אותנו. אנחנו נוטים לבקר אנשים, בוודאי כדורגלנים ומאמנים, ולעתים קרובות עלולים לא להבין את הסיבות מאחורי מעשיהם. זה נכון גם בחיי היום יום באופן כללי. תארו לעצמכם כמה פעמים התמודד רואה עם השאלה הסתמית: "מה שלומך?" והשיב "בסדר". תחשבו כמה חוסר רגישות יש בשאלה הזו אם אתם לא מעוניינים לקבל תשובה כנה. אפשר להקדיש לכך כמה שניות של מחשבה ביום הכיפורים. יש סביבנו אנשים שלא רוצים לחשוף את חייהם הפרטיים ומשתדלים להתנהג כרגיל. בפועל, חלקם גיבורים, ואריק רואה היה גיבור בקנה מידה משמעותי מאוד. יהי זכרו ברוך.