יש שחקני רכש שזקוקים לזמן כדי להצדיק את ההשקעה בהם, ויש עסקאות שהנסיבות שלהן גורמות לשאלות לצוץ כבר מהרגע הראשון. לפחות כרגע, יאן דיומנדה משתייך לקבוצה השנייה. לא משום שלקיצוני מחוף השנהב חסרות איכויות, להיפך, הוא הראה ניצוצות בהופעת הבכורה שלו בהרכב מול ראיו וייקאנו, אלא משום שריאל מדריד השקיעה עד 140 מיליון אירו בשחקן שמגיע לאזור במגרש שבו כבר נמצא אחד הכישרונות המשמעותיים ביותר שלה: ארדה גולר.
ה-1:4 על ראיו החזיר את הסוגיה הזו למרכז הבמה. ז'וזה מוריניו העניק לדיומנדה מקום ב-11 והשאיר את גולר על הספסל, במה שהייתה הופעתו הראשונה בהרכב של הרכש היקר בתולדות המועדון. על הנייר זו הייתה הזדמנות מתבקשת להתחיל להראות מדוע הבלאנקוס הסכימו להשקיע בו סכום עצום כל כך.
דיומנדה אכן הציג חלק מהכלים שבגללם ריאל הלכה עליו. הוא הראה מהירות, יכולת לעבור שחקנים ונכונות להיות מעורב במשחק, אך לא הצליח להפוך לדמות ששינתה את ההתמודדות. ריאל אמנם ניצחה בהפרש גדול, אבל דווקא אחרי שהקיצוני יצא התחדדה עוד יותר השאלה סביב המקום שלו בהרכב.
ריאל מדריד חוזרת לנצח לאחר 1:4 על ראיוהבעיה של דיומנדה מתחילה עוד לפני שנוגעים בכדור. בריאל הוא נדרש בינתיים לפעול בעיקר בצד ימין, בעוד שבמהלך הקריירה הצעירה שלו התרגל יותר לקבל את הכדור משמאל. זה אולי נשמע כמו הבדל קטן עבור שחקן כנף, אבל בפועל הוא משנה את זוויות הגוף, את הכיוון הטבעי של הדריבל, את האפשרות לחתוך לכיוון השער ואת הפעולות שהוא מבצע כמעט מתוך אינסטינקט. מול ראיו היה אפשר לראות שחקן שחושב קצת יותר מדי לפני שהוא משחרר את עצמו.
זה לא אומר שלא היו רגעים מסקרנים. במהלך הבולט ביותר שלו הוא עבר שני שחקנים בדריבל והגיע למצב בעיטה, לפני ששלח את הכדור גבוה מעל השער. היו גם שתי פריצות שבהן אפשר היה לקבל הצצה למהירות ולכוח שיש לו ברגליים, ובצד השני הוא לא התחמק מהעבודה השחורה. הקהל בברנבאו הבחין בכך וכאשר הוחלף העניק לו מחיאות כפיים. בשלב הזה האוהדים עדיין מוכנים לתת לילד זמן.
וזו אולי הנקודה החשובה ביותר בתוך כל הרעש: דיומנדה עדיין לא נכשל בריאל מדריד. רחוק מכך. מדובר בשחקן צעיר מאוד, שהגיע למועדון שבו גם כוכבים מנוסים בהרבה גילו שהחולצה הלבנה יכולה לשקול כמה קילוגרמים נוספים. אלא שבמדריד כמעט אף פעם אין תקופת הסתגלות רגילה, ובוודאי לא כאשר לצד שמך מופיע תג מחיר של 140 מיליון אירו. מה ששחקן אחר יכול להציג כ"ניצוצות", מהרכש הזה מצפים לקבל כהצגה.
יאן דיומנדה (IMAGO)הבעיה היא לא רק דיומנדה, אלא מי שמחכה מאחוריו
וכאן נכנס גולר לתמונה. הטורקי לא היה צריך משחק שלם כדי להפוך את הדיון סביב דיומנדה להרבה פחות נוח. הוא קיבל קצת יותר מ-20 דקות, הכניס מיד חיים למשחק של ריאל, מצא כיסים בין הקווים, האיץ את הנעת הכדור ובעיקר העניק לבלאנקוס משהו שהיה חסר להם: יצירתיות שמגיעה באופן טבעי ולא בכוח. הבישול שלו לקיליאן אמבפה בשער הרביעי היה רק החותמת.
גולר נמצא כיום במקום שבו כל נגיעה שלו בכדור מרגישה כאילו משהו עשוי לקרות. לצד הסדר והאיזון שמעניק ברנרדו סילבה, הטורקי הופך בהדרגה למי שמדליק את האור בחלק הקדמי. כאשר ריאל נראתה מעט מנומנמת במחצית השנייה מול ראיו, כניסתו שינתה את הקצב ואת התחושה בברנבאו. פתאום שוב היו מסירות ששוברות קו, תנועה במקומות הנכונים ואיום אמיתי סביב הרחבה.
וזה בדיוק הפלונטר של מוריניו. אמבפה, ויניסיוס וג'וד בלינגהאם נראים כרגע כמו שחקנים שקשה מאוד להזיז מההרכב. אם גם גולר ממשיך להוכיח שהוא האיש שמעניק לקבוצה את הניצוץ שחסר לה, נותר מעט מאוד אוויר עבור דיומנדה. במצב כזה, הקרב של שחקן הרכש אינו רק מול עצמו או מול הציפיות, אלא מול מבנה התקפי שכבר עובד בלעדיו.
הוכיח שהוא ראוי להרכב ושם את דיומנדה בבעיה. גולר (IMAGO)גם לפני הבכורה בהרכב אפשר היה לראות את הבעיה מתקרבת. דיומנדה הגיע למשחק מול ראיו עם 99 דקות בלבד בחמש הופעות, כולן מהספסל, וללא שער או בישול. העובדה שהצטרף מאוחר להכנות לעונה וגילו הצעיר מספקים הסברים הגיוניים לחלוטין לכך שמוריניו אינו ממהר איתו. אבל יש הבדל בין להסביר מדוע שחקן עדיין לא פורח לבין לפתור את השאלה כיצד הוא אמור להפוך לשחקן הרכב.
במובן מסוים, תג המחיר הפך ליריב הראשון של דיומנדה במדריד. הוא לא ביקש שיעלו עליו 140 מיליון אירו ולא קבע את הסכום, אבל בכל פעם שיעלה לדשא הוא יישפט בהתאם אליו. הופעה סולידית לא תספיק, שתי פריצות טובות לא ייחשבו לבשורה ומחיאות כפיים על עבודה הגנתית לא יסגרו את הדיון. בסכומים האלה, הציפייה היא לקבל שחקן שמכריע משחקים, לא כזה שרק משתלב בהם.
מצד שני, יש סיבה לכך שריאל הייתה מוכנה ללכת כל כך רחוק עבורו. המהירות קיימת, הדריבל קיים, העוצמה קיימת וגם הנכונות לרדוף אחרי היריב ולעבוד ללא הכדור בולטת כבר עכשיו. אם תחושת ההיסוס שמלווה חלק מהפעולות שלו תיעלם, ואם מוריניו יצליח למצוא עבורו עמדה שבה יקבל את הכדור בתנאים שנוחים לו יותר, הדיון יכול להשתנות במהירות. בכדורגל, ובוודאי במדריד, כמה משחקים גדולים מסוגלים להפוך סימן שאלה לסימן קריאה.
המאמן ימצא פתרון? מוריניו ודיומנדה (IMAGO)אבל עד שזה יקרה, קיים גם פיל בחדר שנוגע לבניית הסגל. ריאל החזיקה בקיץ בכסף שאפשר לה לבצע כמעט כל מהלך שרצתה, ובחרה להשקיע סכום עצום בשחקן התקפה שלא הגיע לעמדה פנויה. כשגולר נראה כל כך טוב, השאלה אינה רק מדוע דיומנדה עדיין לא מספק את הסחורה, אלא מדוע היה דחוף כל כך להוציא 140 מיליון אירו דווקא על הפרופיל הזה. זו כבר אינה שאלה שהשחקן עצמו יכול לענות עליה.
מכאן גם נולדת סכנה עדינה עבור מוריניו. המאמן חייב לתת לדיומנדה דקות כדי לפתח אותו ולנסות להצדיק מקצועית השקעה היסטורית, אבל הוא לא יכול לעשות זאת על חשבון שחקן שנראה כרגע טוב ממנו רק כדי להגן על החלטה שהתקבלה בקיץ. בריאל מדריד תג המחיר יכול לפתוח את הדלת להרכב, אבל הוא לא אמור להחזיק אותה פתוחה לאורך זמן. אם גולר ממשיך לייצר קסמים, יהיה קשה מאוד להסביר מדוע הוא זה שמשלם את המחיר.
פלונטר. דיומנדה (IMAGO)האפשרות האחרת היא שדיומנדה ייאלץ בשלב הראשון לקבל תפקיד שונה לחלוטין מזה שדמיינו עבורו: נשק מהספסל, שחקן שמגיע מול הגנות עייפות ומנצל שטחים עם המהירות שלו. גם ברהים דיאס נמצא באזור הזה של הרוטציה, כך שאפילו שם התחרות אינה פשוטה. עבור שחקן שהגיע בסכום כזה זו אולי מציאות מוזרה, אבל היא יכולה גם להוריד ממנו מעט מהעומס ולאפשר לו להיבנות בלי שכל משחק יהפוך למשאל עם על העסקה.
החדשות הטובות מבחינתו הן שהכדורגל לא משאיר הרבה זמן לדיונים תיאורתיים. אלצ'ה מחכה כבר ביום שלישי ולאחר מכן מגיע הדרבי מול אתלטיקו מדריד, בדיוק מסוג המשחקים שבהם שחקן חדש יכול להתחיל לכתוב לעצמו סיפור אחר. שער אחד, דריבל אחד מכריע או ערב גדול אחד יכולים לשנות במהירות את הטון סביבו.
כרגע, דיומנדה נמצא במקום המורכב ביותר שבו יכול להיות רכש נוצץ של ריאל מדריד: הוא מספיק מוכשר כדי שהציפיות יהיו עצומות, מספיק צעיר כדי להזדקק לסבלנות, מספיק יקר כדי שלא יקבל הרבה ממנה ומאחוריו נמצא שחקן שמנצל כמעט כל דקה שהוא מקבל. 140 מיליון האירו כבר שולמו. עכשיו מתחיל החלק הקשה באמת, לגרום לכך שבברנבאו יפסיקו לדבר על המחיר ויתחילו לדבר רק על השחקן.