טדסה גטהון לא יושעה מפעילות ספורטיבית. בית הדין של הסוכנות הלאומית למניעת סימום בספורט בפסיקה דרמטית החליט לזכות את האתלט מהאשמה על עבירות מיקום. בנוסף, הדיינים יובל ששון, אילן דסאו ואופיר סטרשנוב מתחו ביקורת על הסוכנות.
כזכור, בדצמבר 2022 הוגש כתב אישום נגד טדסה גטהון, לאחר שביצע לכאורה ארבע עבירות מיקום ואף ביצע לכאורה עבירות שיבוש - כלומר, האתלט הפר את התקנון, כך על פי הסוכנות הלאומית למניעת סימום בספורט.
מה היו עבירות המיקום? על פי כתב האישום של הסוכנות הישראלית למניעת סימום בספורט, בדצמבר 2022 האתלט דיווח מראש למערכת המיקומים ADAMS כי ישהה בביתו שבחולון, אך בודקים מטעם הסוכנות התייצבו שם לבדיקת פתע והוא לא נכח בבית ולא ענה לטלפון. לאחר בירור, על פי כתב התביעה, האתלט הודה שהוא שוהה באתיופיה בבית מלון באדיס אבבה החל מאוקטובר ולא בביתו.
בנוסף, גטהון עדכן במערכת כי ישהה במלון בצפון הארץ באוקטובר, אך לטענת התובעת הוא נמנע מלציין כתובת מדויקת ומספר חדר, בניגוד לחובתו, אלא עדכן על המספר החדר רק יום אחרי שהגיע אליו. לאחר מכן, בדצמבר, הנתבע דיווח כי ישהה במלון באתיופיה מבלי לפרט את כתובתו או את מספר החדר, כך שלכאורה היו קשיים בהגעה הבודקים אליו. כמו כן, נטען כי בסוף אוגוסט, הזין במערכת מידע לפיו הוא שוהה במלון בעיר גונדר שבאתיופיה, אך הכתובת שהזין לא הייתה קיימת בפועל.
טדסה גטהון (Maxim Dupliy)גטהון: "זה מסע נקמה נגדי, רדיפה על רקע מוצאי האתיופי"
גטהון הכחיש באופן גורף את הטענות בדבר כשלי דיווח או מסירת מידע כוזב. גטהון דרש לדחות את כתב התביעה וציין בבית הדין: "אני יכול להגיד שבדיקות שביצעתי עד היום - כולן יצאו שליליות".
לגבי עבירת המיקום בביתו שבחולון, האתלט הודה כי לא נכח בביתו באותו היום, בניגוד לדיווח שהעביר למערכת, אך הוסיף והדגיש: "דיווחיי על שהותי באתיופיה היו מלאים ותקינים". באשר לדיווח על חדרו במלון בצפון הארץ, השיב: "מדובר בהאשמה מלאכותית וחסרת בסיס. "כשהגעתי לשם לא היה לי מידע על החדר ואפילו לא ידעתי באיזו קומה אהיה. כשהייתי שם, הכל היה קומות קרקע עם כניסה אחת. יום למחרת עשיתי (דיווח על מספר החדר, א.מ)".
שילוב של שלוש עבירות מיקום בתוך תקופה של שנה מהווה עבירה משמעתית חמורה. אלא שטדסה גהטון טען כי לא ביצע שלוש הפרות מיקום, כנדרש לצורך הרשעה, וכי לא נפל כל פגם פלילי או משמעתי בהתנהלותו. כמו כן, ציין כי היה בהשעייה מפעילות ספורטיבית בתקופה בה בוצעו חלק מהעבירות המדוברות ולכן לא היה חייב בדיווח.
נציגו, עו"ד איל יפה, העלה טענות מקדמיות כנגד חוקיות ההליך כולו: "בית הדין פועל ללא סמכות חוקית ותוך פגיעה קשה בכללי הצדק הטבעי ובזכותו להליך הוגן. הנתבע כפר בסמכותו של בית הדין לדון בעניינו. הסוכנות משמשת בכפר תפקידים פסול - היא גם הגוף התובע, גם היועץ המשפטי של הטריבונל, וגם הגוף הממנה את הדיינים היושבים בדין. זהו ניגוד עניינים מובנה".
עו"ד איל יפה (תומר חבז)בנוסף, האשים את הסוכנות ב"ניהול הליך בחוסר תום לב ותוך הסתרת ראיות ועובדות מהותיות. הסוכנות סירבה למסור לו מסמכים חיובניים להגנתו". הוא אף טען כי "הסוכנות העלימה במכוון מבית הדין את העבודה כי ביום 15.9.2022 נערכה לו בדיקת סמים באתיופיה על ידי צוות מקומי והוא נמצא נקי".
גטהון טען כי "כתב התביעה הוא תוצאה של רדיפה אישית ומערכתית נגדו. מניעים זרים של אגו, כוחנות ואפליה על רקע מוצאי האתיופי עומדים בבסיס הגשת האישומים, במטרה להביא לחיסול הקריירה הספורטיבית שלי. זהו המשך ישיר של מאבק אישי שמנהלים נגדי מנהלי הסוכנות”, זאת לאחר שבתהליך הקודם דרשה הסוכנות להשעותו לארבע שנים אך נאלצה להסכים להשעיה קצרה של ארבעה וחצי חודשים בלבד בעקבות עתירה שהגשתי לבית המשפט המחוזי, “זה מסע נקמה נגדי. הסוכנות מבקשת להטיל עליי עונש חסר תקדים של 6 שנות השעיה במצטבר, בגין עבירות דיווח טכניות וקלות בלבד".
עו"ד יפה הדגיש גם כי "הסוכנות פעלה לביטול שלא כדין של הישגיו הספורטיביים מאליפות אירופה 2022, באופן חד צדדי תוך פגיעה קשה בשמו הטוב, במוניטין שלו ובמעמדו בעולם האתלטיקה", וזאת בניגוד למקרים אחרים בהם היה יחס מקל וסלחני לכאורה, כאשר הוא ציין את המקרה של הג'ודאי ברוך שמאילוב שגם הועמד לדין בגין עבירות מיקום.
בית הדין הכריע: הייתה רק עבירת מיקום אחת
בתיק דנו שלושת הדיינים - יובל ששון, אילן דסאו ואופיר סטרשנוב – והם החליטו כי לא הייתה הפרה של הוראות התקנון מצידו של גטהון. ראשית, בית הדין קבע כי באשר לאירוע הראשון בביתו שבחולון "אין חולק כי הנתבע לא שהה בכתובתו הרשומה אלא באתיופיה, ובכך החמיץ את הבדיקה. אירוע זה מהווה את כשל המיקום הראשון והיחיד שהוכח כדין בהליך זה".
ד"ר דניאל הרשטיין, מנכ"ל הסוכנות למניעת סימום בספורט (הוועד האולימפי בישראל)בסוכנות טענו כי האתלט שינה את המיקום שלו בדיעבד, כך שהיה לכאורה שיבוש, אך באשר לשינוי הדיווח על מיקומו רטרואקטיבית במערכת, פסקו הדיינים: "אין לקבל את טענת התובעת לפיה עדכון זה נעשה במטרה להטעות או לשבש את ההליך. הוא לא נקט בפעולה מניפולטיבית, אלא בתום לב ביקש לתקן את הדיווח מרגע שלמד על הטעות שביצע".
באשר לאירוע בבית המלון בארץ, פסקו הדיינים: "אין דרישה מפורשת או חובה סטטוטורית לציין מספר חדר בדיווחי המיקום של ספורטאי. התקן דורש רמת פירוט סבירה המאפשרת את איתורו". מעבר לכך, בית הדין הכריע לגבי המלונות באתיופיה: "אנו דוחים מכל וכל את הטענה כי הדיווחים שמסר הנתבע בנוגע לשהייתו במלונות באתיופיה מהווים עבירת דיווח".
הדיינים מתחו ביקורת על הסוכנות וקבעו כי היו כשלים בהתנהלותה של הסוכנות שלא הזהירה אותו מצבירה של כמה עבירות המיקום: "מצאנו את עדותו של הנתבע כמהימנה, עקבית וכנה. הנתבע שיתף פעולה באופן מלא, לא התחמק מאחריות, והודה ביושר בכשל המיקום היחיד שביצע. לא ניתן לרשום לחובת ספורטאי כשל מיקום עוקב אלא אם כן נמסרה לו הודעה רשמית על כשל המיקום שקדם לו וניתנה לו הזדמנות סבירה לתקנון. צבירת כשלים בדיעבד, ללא מתן הודעה בזמן אמת, שוללת מהספורטאי את זכותו הבסיסית לתיקון התנהגותו, ומהווה פגם משפטי מהותי. משכך, בהיעדר שלוש הפרות חוקיות בתוך תקופה של 12 חודשים, לא התגבשה עבירה על התקנון. אנו דוחים את התביעה ומורים על זיכויו המלא של הנתבע מהאישומים המיוחסים לו".