בית הדין המשמעתי של ההתאחדות לכדורגל קבע היום (שני) כי מכבי עספיא והפועל גבעת אולגה יישאו יחד באחריות להפסקת משחק הגביע ביניהן, והורה על הדחת שתי הקבוצות מגביע המדינה. במקביל, שחקן מכבי עספיא, ראמי מיאזנה, הורחק ל-15 משחקים בפועל, כולל ההרחקה האוטומטית, לאחר שהורשע בפגיעה בשחקן יריב בנסיבות מחמירות.
את ההחלטה סיפק הדיין, עו"ד ניר סמוגורה. לאחר דיון שנערך דרך ה-ZOOM ובו נכחו מיאזנה ראמי, שחקן מכבי עספיא; קונטאר עלאא מנהל הקבוצה, ובנוסף אליהם גם המאמן והבעלים של מכבי עסיפא; שבת איליי מנהל קבוצת הפועל גבעת אולגה, אלי שבת יו"ר הפועל גבעת אולגה, אסי וקנין מזכיר הפועל גבעת אולגה ומנסור מוסלם, שופט המשחק.
המשחק, שנערך ב-01/09 במסגרת גביע המדינה בליגה ב' צפון ב', הופסק בדקה ה-40 לאחר אירוע אלים. לפי דו"ח השופט ועדותו בפני בית הדין, האירוע החל בעימות בין שחקנים, ובהמשך זוהה מיאזנה כמי שבעט בפניו של שחקן גבעת אולגה שהיה שרוע על הדשא.
השחקן נפגע, נפצע ודימם. לאחר מכן נכנסו שחקנים ואנשי ספסל של שתי הקבוצות למגרש, התפתחו דחיפות ועימותים, והשופט קבע כי אינו מצליח לפנות את המגרש וכי קיים חשש להמשך הסלמת האלימות.
אחת הנקודות המרכזיות בהחלטת סמוגורה הייתה שאלת האחריות להפסקת המשחק. הדיין הדגיש כי אינו נדרש להכריע מי היה הגורם הראשון לאירוע או מי נשא באחריות החמורה ביותר לאלימות, אלא מי היה אחראי למצב שנוצר בפועל ושבעטיו לא ניתן היה להמשיך במשחק.
לדבריו, עדות השופט הייתה משמעותית במיוחד, משום שתיארה מצב שבו "ספסלי שתי הקבוצות" נכנסו למגרש, התפתחו עימותים והנוכחים לא נשמעו להוראות לפנות את כר הדשא. סמוגורה קבע כי גם אם האירוע החל בעקבות פעולה של שחקן עספיא, וגם אם עיקר האחריות למעשה האלימות החמור מוטלת על מיאזנה, בשלב הפסקת המשחק כבר הייתה במקום מהומה שבה היו מעורבים שחקנים ואנשי צוות משני הצדדים.
בהתאם לכך קבע הדיין כי קיים קשר סיבתי בין התנהלות שתי הקבוצות לבין אי-השלמת המשחק. הוא הדגיש כי אין בכך לקבוע שתרומתן לאירוע או חומרת התנהלותן היו זהות. משנקבעה אחריות הדדית, הפעיל סמוגורה את תקנה 17(ב) לתקנון גביע המדינה, שלפיה כאשר שתי הקבוצות אשמות בכך שמשחק לא הסתיים, שתיהן מפסידות ומוצאות מגביע המדינה. בנוסף הורשעו שתי הקבוצות בעבירה של התנהגות בלתי הולמת, ונגזר עליהן קנס של 2,500 שקל לכל אחת.
באשר למיאזנה, סמוגורה קבע כי הסרטונים שהוצגו בפניו מאפשרים לקבוע ממצאים ברורים: השחקן הגיע לעבר יריב שהיה שרוע על הדשא, ולאחר שהתקרב אליו הניף את רגלו לעבר פניו. אמנם רגע המגע עצמו לא נראה באופן חד וברור, אך הדיין קבע כי מכלול הראיות – הסרטונים, עדות השופט, הפגיעה והדימום – מוביל למסקנה כי מיאזנה אכן פגע בשחקן.
הדיין דחה את טענת מיאזנה כי קדמה לכך פגיעה בו מצד שחקן גבעת אולגה. "הנאשם אינו רשאי לעשות דין לעצמו", קבע סמוגורה, והבהיר כי גם אם בוצעה עבירה נגדו, ההחלטה אם להעניק בעיטה חופשית או להרחיק שחקן נתונה לשופט, ולא לשחקן עצמו.
סמוגורה הגדיר את המעשה כ-"אלימות חמורה", במיוחד משום שמיאזנה פגע ביריב ללא כדור, כאשר הלה שוכב על הדשא, ובאזור פניו. בבואו לגזור את העונש הביא הדיין בחשבון גם את עברו המשמעתי הנקי של מיאזנה, אך קבע כי חומרת האירוע והצורך בהרתעה מצדיקים ענישה משמעותית. בסופו של דבר נקבע עונש של 15 משחקי הרחקה בפועל.