צעירי אום אל פאחם ישלמו למאמנם הקודם, דניאל אומנסקי. בורר ההתאחדות לכדורגל קבע כי המועדון הפר את הסכם ההעסקה לאחר שלא שילם את שכרו של המאמן ואף ביטל המחאה שנמסרה לו. אומנסקי הוכר כמי שהתפטר בדין מפוטר, ונפסקו לזכותו שכר עבודה ופיצויי הלנת שכר, בעוד יתר רכיבי התביעה נדחו.
המוסד לבוררות של ההתאחדות לכדורגל קיבל בחלקה את תביעתו של המאמן דניאל אומנסקי נגד צעירי אום אל פאחם, וחייב את המועדון לשלם לו 30 אלף שקל, בנוסף להוצאות משפט ושכר טרחת עורך דין. את המאמן ייצג בתיק מול צעירי אום אל פאחם, עו"ד אוהד כהן.
את פסק הבוררות נתן הבורר, השופט (בדימוס) אורן שגב, אשר קבע כי המועדון לא שילם את שכרו של המאמן כנדרש ואף ביטל המחאה שנמסרה לו, ובכך יצר הרעה מוחשית בתנאי עבודתו שהצדיקה את התפטרותו בדין מפוטר.
עלא סייג ודניאל אומנסקי (חג'אג' רחאל)מהמסמכים עולה כי בין הצדדים נחתם בחודש נובמבר 2025 הסכם עבודה לתקופה קצובה של חמישה חודשים, במסגרתו היה אמור אומנסקי להשתכר 9,000 שקל לחודש, לצד מענק פלייאוף אם הקבוצה תעמוד ביעדיה.
אלא שכבר לאחר חודש העבודה הראשון נמסרה המחאה על סך 9,000 שקל, שנרשמה לפקודת רעייתו של המאמן, ובהמשך בוטלה על ידי המועדון ולא נפרעה. בעקבות אי-תשלום השכר הודיע אומנסקי במהלך חודש דצמבר על התפטרותו, ובהמשך נוהלו בין הצדדים מגעים שלא הבשילו להסכמות.
בפסק הבוררות דחה השופט שגב את טענת המועדון שלפיה ביטול ההמחאה נבע מבעיה טכנית הקשורה לזהות המוטב. לדבריו, משהמועדון עצמו הוא שמילא את פרטי ההמחאה, היה עליו לדאוג באופן מיידי להעברת השכר בדרך אחרת, במיוחד לאחר שניתנה הוראת הביטול. עוד ציין כי עד למועד מתן פסק הבוררות לא הועבר התשלום הראשון כלל, וכי הנתבעת לא סיפקה הסבר מניח את הדעת להתנהלותה.
דניאל אומנסקי (חג'אג' רחאל)על בסיס קביעות אלה קבע הבורר כי אי-תשלום השכר היווה הרעה מוחשית בתנאי העסקתו של המאמן, ולכן הוא היה רשאי להתפטר בדין מפוטר. עוד נקבע כי מאחר שמדובר היה בחוזה לתקופה קצובה, זכאי היה אומנסקי לפיצויי קיום בגין יתרת תקופת ההסכם, אולם במקרה זה הוגבלה הזכאות עד ליום 28 בפברואר 2026 – המועד שבו הופסקה פעילות הכדורגל בעקבות מצב החירום ומבצע "שאגת הארי", אירוע שסיכל את המשך קיום ההסכם בנסיבות שלא היו בשליטת המועדון.
בסופו של דבר חייב הבורר את צעירי אום אל פאחם לשלם למאמן שכר עבודה עבור שלושה חודשים בסך כולל של 27 אלף שקל, וכן פיצויי הלנת שכר בסך 3,000 שקל בגין אי-תשלום השכר הראשון. בנוסף חויב המועדון לשלם 4,000 שקל בתוספת מע"מ כהשתתפות בהוצאות שכר טרחת עורך הדין של התובע. הסכומים ישולמו בתוך 30 יום, אחרת יישאו הפרשי הצמדה וריבית כחוק.
מנגד, דחה הבורר את יתר רכיבי התביעה, ובהם הדרישה לפיצוי בגין פיטורים שלא כדין, עוגמת נפש, פגיעה במוניטין, הפרת הסכם ומענק הפלייאוף. בהחלטתו ציין כי אומנם המועדון הפר את התחייבויותיו באי-תשלום השכר, אך הסעדים שנפסקו (פיצויי הקיום ופיצויי ההלנה) מעניקים מענה לנזק שנגרם.
לא הוכחו נסיבות חריגות המצדיקות פיצויים נוספים או ראיות לכך שנגרם למאמן נזק למוניטין או זכאות למענק הפלייאוף, במיוחד לנוכח העובדה שהעונה לא הושלמה והוא המשיך לאמן בקבוצות אחרות לאחר עזיבתו.