עידו שרון הגיע בעונה שעברה לעירוני טבריה בהשאלה מהפועל ת"א כדי להיות שוער שני ועם סעיף בחוזה שאם ישחק ב-30 אחוזים מהמשחקים, הוא ימשיך לעונה נוספת בכנרת. בפועל, הוא הפך לשוער הראשון מהמחזור ה-13 ולא יצא מהשער עד לסוף העונה.
שרון נולד וגדל בראשון לציון. להפועל ת"א הוא הגיע מגיל 14. בעונת 21/22 הושאל לכפר שלם ובעונת 23/24 הושאל לרמת השרון. את עונת 24/25 הוא כבר פתח בהפועל ת"א וגם פתח בין הקורות, ברוטציה עם רובי לבקוביץ', עד שאליניב ברדה הגיע ומשם הוא ראה בעיקר את הספסל. בעונה שעברה הוא הושאל לטבריה, כאשר ידע שעתידים להביא שוער זר. רוג'ריו דוס סנטוס הגיע, ולאחר המחזור ה-12, המשחק מול בית"ר ירושלים, אותה חמישייה של הצהובים-שחורים, נכנס שרון אל בין הקורות ולא יצא משם עד לסיום העונה.
את העונה הנוכחית שרון בן ה-24 יתחיל בטבריה כשוער הראשון. זה שיצטרך להביא נקודות לקבוצה, שגם העונה, לאור מינוס 6 הנקודות איתן היא תפתח את העונה, תצטרך להיאבק בתחתית. לקראת העונה הבאה ולסיכום העונה הנוכחית ישבנו עם שרון לדבר על הקריירה, הלחץ, תפקיד השוער, הטעויות, פרשת החוזים הכפולים וכמובן הציפיות שלו מעצמו.
עידו שרון (ראובן שוורץ)”אבא שלי החליט שבהפועל יהיה לי סיכוי יותר גדול להתפתח”
גדלת במשפחה מאוד מחוברת לכדורגל, משפחת שרון המפורסמת (הדוד, פיני, אוהד מפורסם של מכבי תל אביב וכך גם האבא, איציק, וכל האחים). ספר קצת על איך זה היה ומתי הבנת שאתה גם יכול באמת לעשות מזה קריירה.
"כמו שאמרת, נולדתי למשפחה מורעלת כדורגל ומגיל קטן זה זרם לי בדם. גדלתי בראשון לציון וכבר כילד הייתי בחוגים של הילדים של עירוני ראשון ופתאום דברים התחילו להסתדר. בעונת 2005/06 בדיוק אייל ברקוביץ' לקח את ראשון והיה שם קצת בלגן, וקיבלתי טלפון ממסאי דגו, שאימן אז את הנוער של הפועל ת"א, באזור גיל 14. הגיעו הצעות ממכבי ומהפועל ת"א ואז אבא שלי התחיל להבין שבאמת אפשר לעשות מזה קריירה. בגיל 17 כבר רשמתי הופעת בוגרים ראשונה. זה פתאום תופס אותך, שאפשר לעשות מזה קריירה".
בנקודה הזאת בחרת בהפועל. למה דווקא שם? הרי הבית אוהד מכבי?
"אבא שלי החליט שבהפועל יהיה לי סיכוי יותר גדול להתפתח והוא הלך עם מה שטוב לי".
איך המשפחה המכביסטית קיבלה את זה שאתה "אדום"?
"אז הם באמת אמרו שיותר קל להם שאני שוער, כי השוער לא לובש את האדום של השחקנים (צוחק - ג.ק), אבל בסוף אבא שלי אמר תמיד שהוא קודם כל אוהד שלי. הוא לא החמיץ משחק אחד שלי ואפילו מצא את עצמו צועק 'יאללה, הפועל' במשחקים שלי... אז בבוגרים זה כבר עבר יחסית חלק בבית, למרות שבתקשורת עשו מזה קצת מטעמים".
עידו שרון (חג'אג' רחאל)”שוער 'משוגע' כי הוא צריך אופי מיוחד כדי לדעת לקום מטעויות”
שאלה שתמיד שואלים שוערים: זה הרי התפקיד הכי כפוי טובה בכדורגל, כמו שאומרת הקלישאה. למה בחרת דווקא להיות שוער?
"לא באמת בחרתי בזה. התחלתי כבלם בילדים, לפעמים מגן ימני. נוצר מצב בקבוצה שהיה חסר שוער ואני הייתי גבוה יותר מרוב הילדים והחליטו לנסות אותי. הייתי טוב, אז המשיכו איתי. מצאתי את עצמי בגמר גביע באותה עונה ופשוט התאהבתי בזה. אמנם זה באמת תפקיד כפוי טובה, אבל אי אפשר להסביר את ההרגשה שיש כשעוצרים הצלה קשה, או פנדל למשל. זו תחושה שאף שחקן שדה לא יבין. זה שווה את כל הרגעים הקשים והמשברים שיש. השוער 'משוגע' כי הוא צריך אופי מיוחד, כדי לדעת לקום מטעויות ולהמשיך קדימה".
היית בכפר שלם ורמת השרון. בשלב הזה הרגשת שזה המקום הטבעי שלך, או שכבר אז אמרת לעצמך שאתה יכול יותר?
"היה לי ברור שאני בא לשם בהשאלה. מההתחלה במקומות האלה אמרתי לעצמי שאני שם כדי לצבור ניסיון ודקות משחק. המטרה שלי הייתה כבר אז להתקדם צעד-צעד וזה היה צעד מאוד חשוב בהתקדמות שלי כשוער. שוער צריך לצבור דקות משחק, לקבל ביטחון, כדי להתקדם".
משם חזרת להפועל תל אביב: עדיין לאומית, אבל מועדון גדול. רצית לעלות איתם ליגה כשוער ראשון?
"זאת הייתה המטרה. הפועל זה מועדון שחייב להיות בליגת העל. בתחילת העונה הייתה תחרות ביני לבין רובי לבקוביץ' ובמחזור הרביעי אני הפכתי לשוער הראשון. אפילו בישלתי שער. אני הייתי יחסית טוב, אבל הקבוצה גמגמה. אני רציתי שנעלה ואשאר במועדון. כשברדה הגיע הוא העדיף את רובי. זה לגיטימי שמאמן יחליט מי השוער שלו ואז מצאתי את עצמי מושאל לטבריה ומנסה לבנות את עצמי מחדש".
עידו שרון במדי הפועל תל אביב (שחר גרוס)"טבריה אמרו לי שאולי לא אשחק, לקחתי את ההימור"
נדבר על המעבר לטבריה: כשהביאו אותך עוד לא היה רוג'ריו, אבל ידעת שאתה בא להיות שוער מחליף. מישהו דיבר איתך בתחילת העונה על אופציה שתהפוך לשוער ראשון? מה אמרו לך שם בשיחות ולמה החלטת דווקא על טבריה?
"גם דודו גורש דיבר איתי הרבה וגם חן סול, שעבד איתי בהפועל ת"א ולדעתי הוא זה שזרק להם את השם שלי. הם דיברו איתי וגם אלירן דיבר איתי. ידעתי שמתכוונים להביא שוער זר, אבל גם הם הבינו ששוער זר הוא הימור. הם שמו את הקלפים על השולחן. אמרו לי שמביאים שוער זר ושאלו אם אני רוצה לבוא ולהתמודד. אמרו לי שיכול להיות שפתאום אהיה שוער ראשון וגם יכול להיות שלא אשחק בכלל, והחלטתי לקחת את ההימור, כי הבנתי שכרגע אין שם שוער ויכול להיות שאקבל הזדמנות. התוצאות היו קצת לרעתנו בהתחלה ויכול להיות שזה היה לטובתי. הקלפים הסתדרו לי, כמו שאומרים. התאמנתי מצוין בכל אימון ואני בטוח שבצוות ראו את זה ולכן הרגישו בטוחים לתת לי את ההזדמנות".
ספר על סעיף דקות המשחק בחוזה שלך (בחוזה ההשאלה מול הפועל ת"א נקבע כי אם שרון ישחק בלפחות 30 אחוזים מהמשחקים, טבריה תקבל אופציה ראשונה להשאיל אותו גם בעונה העוקבת - ג.ק). כמה ציפית שתגיע למכסת הדקות הזאת העונה?
"אני אפילו לא יודע בעצמי כמה האחוזים האלה. הסוכן שלי הכניס את זה לחוזה. לא התעסקתי בזה בכלל, אלא בלעשות הכי טוב שאני יכול ולקוות שאקבל את ההזדמנות".
אז הגיע המשחק בליגה מול בית"ר (0:5) ואחריו הוחלט שאתה נכנס לשער במקום רוג'ריו. ספר על איך חודדה בישר לך את זה ואיך הרגשת?
"אף אחד לא דיבר איתי באמת מתחילת השבוע. אנשים במועדון זרקו לי הערה להיות מוכן, אבל לא חודדה ולא אף אחד לקח אותי לשיחה ואמר לי שאפתח. יכול להיות שלחודדה זה היה נראה מובן מאליו שאני מוכן. יומיים לפני, כשהתחילו לתרגל הרכב, שמו אותי עם ההרכב הפותח וזהו. אני הכנתי את עצמי. אמרתי לעצמי שהגיע הרגע שחיכיתי לו".
עידו שרון (חג'אג' רחאל)“לא הורדתי ראש אחרי הטעויות וגם במועדון נתנו לי את הגיבוי”
לילה לפני המשחק הראשון בליגה, באשדוד, איך הרגשת? הייתה התרגשות? התקשית לישון בלילה?
"ממש לא. ישנתי טוב והתכוננתי למשחק הכי טוב שאפשר. אני חושב שבראש שלי הייתי מוכן כל הזמן לאפשרות הזאת, שאהפוך לשוער ראשון, מתחילת העונה. התאמנתי הכי חזק שאפשר כל הזמן וידעתי שההזדמנות תבוא".
איך ההחלטה של הצוות השפיעה על היחסים עם רוג'ריו? איך בכלל הוא קיבל את זה? אני יודע שבקבוצה לא אהבו את הגישה שלו מאותו הרגע…
"היחסים שלי עם רוג'ריו היו טובים מההתחלה. הוא בחור שקט ונחמד. אני מבין שהוא קיבל פחות טוב את ההחלטה להוריד אותו לספסל. צריך לזכור שמדובר בזר, לא מכאן, שגם נשאר ללא דקות משחק. איתי הכול היה בסדר. שוערים מתאמנים ומתחממים יחד וחשוב שיהיו יחסים טובים. הם כמו צוות קטן. הוא ממש לא שינה את היחס כלפיי בעקבות ההחלטה להוריד אותו לספסל".
גם אתה עשית טעויות, לצד משחקים טובים. פחדת, למשל אחרי משחק הגביע מול בית"ר, בו היה לך חלק בשני השערים, שיחזירו אותך לספסל?
"במועדון נתנו לי ביטחון. המשחק מול בית"ר היה המשחק הרביעי שלי, אחרי תקופה טובה. הגענו אליו אחרי ה-0:3 על באר שבע. באנו עם המון ביטחון. האמת? לא הורדתי ראש אחרי הטעויות וגם במועדון נתנו לי את הגיבוי ואמרו לי שסומכים עליי במאה אחוז. בהמשך אותו שבוע הגענו לבלומפילד, למשחק מול מכבי ת"א (1:1 - ג.ק) והייתי שם מצוין".
בוא נדבר רגע על השער השלישי שספגתם ב-3:4 הגדול מול נתניה: שער ששם אתכם בפיגור 3:1, שלאותו רגע הוא קריטי ונראה שמסבך אתכם כהוגן במאבק הירידה. מה מרגישים ברגע הזה?
"מתחילת הפלייאוף דיברנו על כמה חשוב משחק ההגנה שלנו וכמה חשוב לא לספוג. השער הזה הכניס לי באותו רגע לראש של 'וואו, אחרי הפלייאוף הנהדר שעשיתי לקבל גול כזה'... אבל מיד התעשתתי ואמרתי לעצמי שלא אתן לזה להוריד אותי. גם הקבוצה ישר התאספה והשחקנים דרבנו אחד את השני לצאת קדימה ולחזור. חדידה החזיר אותנו למשחק כבר אחרי שתי דקות וזה החזיר לכולם, לנו וגם לקהל, את האמונה. כנראה שהשער הזה היה כתוב מלמעלה, כדי שהקאמבק הזה, שבא אחר כך, יהיה כזה גדול ומתוק".
גיא חדידה חוגג במשחק המדובר מול נתניה (חג'אג' רחאל)”הקהל של טבריה עטף אותי מהרגע הראשון שהגעתי לקבוצה”
כמה חיזק אותך שהכרוז והקהל עודדו אותך, אחרי שכבשתם את השער השני?
"מאוד חשוב ומאוד חיזק. בכלל, הקהל של טבריה עטף אותי מהרגע הראשון שהגעתי לקבוצה. אנשים בעיר חיבקו אותי, היו מזמינים אותי לאכול איתם כשהסתובבתי בעיר... אז גם אחרי השער עודדו אותי ולמזלנו הבקענו שער מצמק שתי דקות אחרי, אז זה הרים את הקהל. ארז, הכרוז, החליט בשלב הזה לדרבן את הקהל לשיר את השיר שלי והקהל הגיב לזה נהדר. אני מאוד שמח על זה. אולי זה עזר לנו לנצח את המשחק".
מי לדעתך שמח יותר כשחדידה כבש את ה-3:4? אתה או הוא?
"לדעתי אותו הדבר (צוחק). אני חושב שאני הראשון שהגיע אליו בריצה. זה הכדורגל וברגע שניצחנו ולמעשה הבטחנו הישארות וגם היה לנו באמת פלייאוף מדהים, אז אף אחד לא יזכור את הטעות שלי".
אתה מתגורר בראשון לציון. איך זה מסתדר עם לשחק בטבריה?
"זה לא פשוט בכלל, אני צריך לנסוע הרבה, אבל החיים שלי כולם בראשון. גדלתי שם. קשה לי להתנתק משם. זה מאפשר לי להיות גם פה וגם שם".
עידו שרון עם הכדור (חג'אג' רחאל)”החוזים הכפולים? ברור שהיו חששות, אבל האמנו בעצמנו”
פרשת החוזים הכפולים. רגע לפני הפלייאוף אתם חוטפים פצצה של הפחתת שמונה נקודות, שמורידה אתכם מתחת לקו האדום. מה זה עשה לכם כקבוצה?
"קודם כול שמענו על ההסדר הזה מהשחקנים שהיו מעורבים בפרשה והיו בדיון. לאחר מכן, לפני האימון, חודדה דיבר איתנו ואז אריה (קלמנזון, הבעלים - ג.ק). ברור שזה מעורר חששות, אבל האמת? האמנו בעצמנו כל הזמן, כי ידענו שאנחנו טובים יותר מהיריבות שלנו בתחתית. עובדה שהיינו מעליהן לפני הפחתת הנקודות והפער שנוצר, גם אחרי הפחתת הנקודות, היה רק שתי נקודות מהקו האדום. אז באמת היינו רגועים והאמנו בעצמנו שנעשה את זה ושהכול תלוי בנו. ראינו שאנחנו ביכולת טובה באותה תקופה. הפסדנו רק לבית"ר. בפלייאוף בכלל הכול התפוצץ ונראינו נהדר. קיבלנו המון ביטחון ומשם הדרך הייתה סלולה להישארות".
הרבה שחקנים וגם הצוות דיברו על הביחד המיוחד שהיה לכם בחדר ההלבשה בעונה החולפת. אתה מסכים?
"זאת באמת קבוצה מיוחדת. חלק מהעניין היה שהיינו אותו הסגל לאורך כל העונה, בגלל האיסור להחתים רכש בינואר. זה משהו שלא קורה בדרך כלל בקבוצת כדורגל. תמיד בינואר יש שינויים. זה שמר עלינו מלוכדים".
אתה חושש שהתחלה עם מינוס 6 תשים אתכם מראש במאבקי תחתית וישר תשים עליך המון לחץ? שכל טעות או כל שער "באשמתך" עלולים מאוד להשפיע עליך ועל הקבוצה?
"אני מסכים עם מה שחודדה אמר, שהקטע של להתחיל במינוס 6 קשה יותר ממינוס 8 באמצע העונה שעברה, כי בעונה שעברה זאת כבר הייתה קבוצה שרצה ועכשיו צריך להתחיל מחדש, אבל אני מאמין בקבוצה שלנו, בצוות ובבעלים שתהיה קבוצה טובה. בסוף המטרה, בכל מקרה, היא להישאר בליגה".
שחקני טבריה בטירוף, נותרו מלוכדים (חג'אג' רחאל)”התרגלתי להיות השוער הראשון, ממשיך מאיפה שהפסקתי”
את העונה הזאת אתה מתחיל כשוער ראשון. אלה כבר ציפיות אחרות ולחץ אחר. אתה מרגיש לחץ?
"לא מרגיש לחץ מיוחד. כבר התרגלתי להיות השוער הראשון בעונה שהייתה. אני פשוט ממשיך מאיפה שהפסקתי. כמו שאמרתי קודם, יש לנו חדר הלבשה מגובש וחזק והחברים שלי איתי, אז אני רגוע. גם אם אטעה, ירימו אותי ונתקן יחד".
טרי מאתמול: גד עמוס חתם בטבריה. שוער ותיק ומנוסה. איך אתה עם זה?
"גד שוער מאוד מנוסה. זה מצוין ששוער כזה יהיה איתי ואני אוכל לקבל ממנו הדרכה וללמוד מהניסיון שיש לו".
גד עמוס, מגיע לטבריה (חג'אג' רחאל)“חלום גדול שלי הוא לקחת אליפות בישראל ואז אירופה”
תמיד אומרים עליו שהוא טוב בלבזבז זמן... הוא יכול ללמד אותך משהו מזה?
"רעיון טוב (צוחק). זה יכול לעזור לנו לקחת נקודות חשובות. אבקש ממנו עצות (צוחק שוב - ג.ק)".
נסתכל קדימה, לשנים הבאות: חגגת 24 בשבוע שעבר. לאיפה אתה חושב שהתקרה שלך? לאן אתה שואף להגיע?
"קודם כול, ברור שהשאיפה הראשונה היא להגיע לקבוצות הגדולות פה בכדורגל הישראלי ולהתמודד על תארים. חלום גדול שלי הוא לקחת אליפות בישראל. ברגע שאעשה את זה, המטרה היא חד-משמעית אירופה. ברור שאני רוצה, כמו כל כדורגלן, להתקדם הכי גבוה שאני יכול".