עולם הכדורגל ממשיך להשתאות מהיכולת של ליאו מסי, אבל נראה שמי שמספק את הזווית המרתקת ביותר הוא צ'אבי. אגדת ברצלונה סיפק הצצה נדירה לתחילת הדרך של הפרעוש, לימים בחדר ההלבשה המשותף וגם ליכולת הפנומנלית שלו כיום, בטור מיוחד ומרגש שפורסם ב’אתלטיק’.
"הייתי בן 20 כששמעתי לראשונה את השם ליאו מסי", נזכר צ'אבי, "אחד ממאמני מחלקת הנוער סיפר לי על ילד מארגנטינה שמגיע לאקדמיה ואמר שהוא מעולם לא ראה דבר כזה. האמת? הייתי סקפטי. המון ילדים מבטיחים עוברים במערכת של בארסה, והגישה שלי הייתה שאפשר לשפוט שחקן רק כשהוא מגיע לבוגרים. אבל המאמן התעקש: 'צ'אבי, זה משהו אחר'".
"הסתכלנו אחד על השני והבנו: זה לא נורמלי"
צ'אבי המשיך ותיאר את המפגש הראשון על כר הדשא: "בשנת 2004, אותו מאמן שלח לי הודעה: 'הארגנטינאי שסיפרתי לך עליו מתאמן איתכם מחר'. אמרתי לעצמי שאוקיי, הגיע הזמן לראות ממה הילד הזה באמת עשוי. אני עדיין זוכר את אימון הבכורה הזה. הדרך שבה הוא שלט בכדור, הדריבל, המסירה, החיבור עם השחקנים – הוא ידע לעשות הכל. הוא היה תופעה.
ליאו מסי בצעירותו (IMAGO)"אני והשחקנים הוותיקים - קרלס פויול, ויקטור ואלדס, דקו, רונאלדיניו - לא האמנו למראה עינינו", הוסיף קשר העבר, "פשוט הסתכלנו אחד על השני במבט של: 'זה לא נורמלי'. ליאו היה רק בן 16, וברגע אחד הוא הפך לשחקן הכי טוב במועדון. הוא היה ילד חרוץ ולוחם אדיר, רעב בצורה בלתי רגילה. כשהוא יצא קדימה הוא היה ישיר, ממוקד מטרה. אלוהים, הדרך שבה הילד הזה תקף את השער... גם בברצלונה לא ראו כישרון כזה.
"מחוץ למגרש, לאו היה ביישן ומופנם. באחד המסעות של הקבוצה לאסיה חלקתי איתו חדר. הוא היה מבקש ממני רשות רק כדי להדליק את הטלוויזיה. אמרתי לו: 'תירגע, הכל טוב, אתה לא צריך לתת לי דין וחשבון'. ניסיתי לגרום לו להרגיש בנוח".
"אם אתה לא מצליח לשחק עם מסי, אתה לא כדורגלן"
על השילוב המקצועי ביניהם מספר צ'אבי: "על המגרש תיקשרנו ללא הפסקה. הוא היה אומר לי: 'מאקי (הכינוי של צ'אבי), ההוא נצמד אליי, חפש אותי מאחורי הגב שלו', והיה בורח לשטח המת. לפעמים ראיתי אותו חסר מנוחה כי הוא לא נגע בכדור, אז הייתי צועק לו לרדת אחורה, קרוב אליי, לאינייסטה, לבוסקטס. ככל שליאו נגע יותר בכדור, כך הקבוצה הרוויחה יותר. רצינו שהוא יהיה שמח ומעורב.
צ'אבי ומסי (רויטרס)"לשחק איתו היה קל. קל מאוד. אם אתה לא מצליח לשתף פעולה עם מסי, אתה לא יכול לשחק כדורגל, זה עד כדי כך פשוט. כשאתה מוסר לליאו, הוא יחזיר לך את הכדור בצורה מושלמת, בדיוק ברגע הנכון, ותמיד לרגל החזקה שלך. כמי שתמיד אהב למסור, זו הייתה פריבילגיה. ליאו הפך אותי לכדורגלן טוב יותר.
"הוא התחיל כמנהיג שקט, אבל לאט לאט לקח על עצמו יותר אחריות. כשעזבתי את בארסה ב-2015, הוא כבר היה מנהיג ורבלי שמדרבן את השחקנים לפני משחקים. עכשיו, בארגנטינה, רואים שהוא המנהיג הבלתי מעורער, במילים ובמעשים. התשוקה הבלתי נגמרת שלו לנצח פשוט פורצת ממנו. זו תשוקה ארגנטינאית טיפוסית, סופר תחרותית".
רגע השיא בברנבאו וההצגות במונדיאל
כשנשאל על המשחק הגדול ביותר של הפרעוש שחרוט בזיכרונו, לצ'אבי לא היה ספק: "חצי גמר ליגת האלופות נגד ריאל מדריד ב-2011 בסנטיאגו ברנבאו. ז'וזה מוריניו השאיר דשא גבוה, וראינו שהם הולכים על תיקו 0:0. ליאו כבש את הראשון, ואז יצא לסלאלום סטייל מראדונה. הוא היה לבדו מול לסאנה דיארה, צ'אבי אלונסו, ראול אלביול וסרחיו ראמוס - ופשוט עבר את כולם. לא שיחקנו כדורגל באותו יום, שום דבר לא קרה, ואז מסי הופיע. המשחק הקבוצתי שלנו יכול היה להיתקע, אבל היה לנו את קלף המנצח של השחקן הטוב בהיסטוריה. מסי ניצח משחקים לבדו.
ליאו מסי (רויטרס)"אני מתרגש לראות אותו עכשיו. אני המשכתי עד גיל 39, אבל בשלב הזה כבר הייתי בליגה הקטארית ופרשתי מהנבחרת שנים קודם לכן. ליאו בגיל הזה עכשיו, וכשמסתכלים עליו הוא נראה בדיוק אותו דבר. הוא לא השתנה. תסתכלו על הדרך שבה הרגליים שלו עדיין זזות, הצעדים הקטנים והמהירים האלה. כל אחד אחר היה פורש אחרי הזכייה במונדיאל בקטאר, אבל הוא חיה תחרותית. הוא משוכנע שהוא יכול לעשות את זה שוב, ואנחנו הולכים לראות אותו בשיאו".
"שלחתי לו הודעה: 'אתה בדיחה, זה פסיכי לגמרי'"
צ'אבי ניתח גם את הגאונות הטקטית של חברו לשעבר, בין היתר בעקבות ההצגה שלו מול אלג'יריה: "השער הראשון שלו היה ליאו טהור. כשרודריגו דה פול הרים את הראש, ליאו היה בדיוק במקום הנכון. לפני כן, הוא הסתכל לאחור שלוש פעמים. זה אחד הסודות שלו. הוא כל הזמן סורק, מעריך מה קורה סביבו, הכל אצלו בראש. לעיתים קרובות הוא רק הולך, אבל תוך כדי הליכה הוא בוחן את המגרש – מה הקשר האחורי עושה, איפה הבלם, איפה השטח הפנוי. הבנת המשחק שלו היא הטופ שבטופ.
"בברצלונה עשינו המון תרגילי מחשבה שבהם היית צריך לחפש את השטח או את השחקן החופשי. ליאו היה המאסטר בזה. אני לא מגזים כשאני אומר שהוא היה יכול לשחק בתפקיד של אינייסטה, של בוסקטס, של פויול או שלי... הוא היה יכול לעשות הכל ברמה של השחקן הטוב ביותר בכל עמדה. וזה נכון גם היום".
ליאו מסי בטירוף (רויטרס)לסיום, שיתף צ’אבי בהתכתבות האחרונה בין השניים: "שלחתי לליאו הודעה אחרי המשחק נגד אלג'יריה. אמרתי לו שהוא בדיחה, שאני יכול רק לצחוק כשאני רואה מה הוא עשה. זה היה פסיכי לגמרי. אבל זה ליאו, הוא תמיד מופיע ברגע הנכון. עבורי, הוא בלתי ניתן להשוואה. כמעט לא אנושי.
שלא ייגמר: מסי עם שלושער ענק על אלג'יריה"אני אוהב לומר שהוא המייקל ג'ורדן של הכדורגל. אין אף אחד שדומה לו. הוא עקף את גדולי העבר בגלל אורך החיים המקצועי שלו: הוא השחקן הכי טוב בעולם כבר 20 שנה. המנטליות שלו יוצאת דופן, הוא לא מסוגל לסבול הפסדים ויש לו גוף שנתפר בדיוק למידות של המשחק הזה. יכולתי לראות שהוא כישרון יוצא דופן כבר בגיל 16, אבל להחזיק מעמד כל כך הרבה זמן ברמות האלה זה פשוט מדהים. אני מרגיש אסיר תודה על כך ששיחקתי עם ליאו, שההיסטוריה שלי הצטלבה עם שלו. אני לא מאמין שנראה אי פעם עוד כדורגלן כמוהו".