מנצ’סטר יונייטד רשמה ניצחון ענק 2:3 על ליברפול בפרמייר ליג, אך מעבר לתוצאה, הסיפור הגדול היה הרוח החדשה שהביא מייקל קאריק לקבוצה. את התחושות סיכם בצורה חדה קובי מאינו, שכבש את שער הניצחון בדקה ה-77: “אתה רוצה ללכת אחריו. אתה רוצה להילחם בשבילו. אתה רוצה למות בשבילו על המגרש. הראינו את זה היום".
האמירה של מאינו הדהדה במיוחד לאור הדרך שעבר העונה. הקשר בן ה-21, שחתם רק ביום חמישי על חוזה ארוך טווח, הפך לפנים של המועדון, אך זה רחוק מלהיות מובן מאליו. בקיץ האחרון בקשתו לצאת בהשאלה לנאפולי נדחתה, הוא לא פתח באף משחק ליגה במשך חמשת החודשים הראשונים של העונה ואף התכונן לשיחות קשות על עתידו בינואר, לפני שרובן אמורים פוטר.
מאינו עצמו סימל את השינוי שעברה הקבוצה תחת קאריק. “לראות אותו משחק, אפשר ממש להרגיש את ההבדל שקאריק עשה", אמר מיקה ריצ’רדס, “המאמן הקודם לא האמין בו, והמאמן החדש הגיע ונתן לו כל כך הרבה ביטחון. רואים את האמונה הזו בהופעות שלו".
הבעיטה של קובי מאינו בדרך לרשת (רויטרס)כך קאריק שינה את יונייטד
החזרת מאינו לרוטציה והפיכתו לשחקן מוביל היא רק חלק מהמהפכה של קאריק מאז נכנס לתפקיד עד סוף העונה. המאמן גם החזיר את הקפטן ברונו פרננדש לעמדה המועדפת עליו והוביל את הקבוצה לניצחונות על סיטי, ארסנל, טוטנהאם, אסטון וילה, צ’לסי וכעת גם ליברפול. זו הפעם הראשונה מאז עונת 2015-16 שיונייטד משלימה דאבל ליגה על היריבה הגדולה.
מעבר לכך, קאריק בן ה-44 הצליח להחזיר את יונייטד לליגת האלופות אחרי היעדרות של שנתיים. למרות ההישגים, הוא עצמו נשאר צנוע ולא ממהר לדבר על עתידו: “מה שצריך לקרות, יקרה", אמר, אך הוסיף: “אני אוהב את מה שאני עושה. זה מרגיש מאוד טבעי. להיות בעמדה הזו זה מקום טוב להיות בו".
מייקל קאריק (רויטרס)במהלך החודשים האחרונים הדגש סביב קאריק היה דווקא על מה שהוא לא. הוא לא מאמן מוחצן, לא מתפרץ על הקווים כמו דייגו סימאונה, והתגובות שלו לרוב מאופקות. רגעי הרגש הבולטים ביותר הגיעו דווקא בוויכוחים עם השופט הרביעי אנתוני טיילור, כאשר החלטות לא הלכו לטובת קבוצתו.
עם זאת, התוצאות מדברות בעד עצמן. יונייטד ניצחה 10 מתוך 14 משחקים תחת קאריק, יותר מכל קבוצה אחרת בתקופה הזו. זו המציאות שהנהלת המועדון תצטרך לשקול אם תחליט להחליפו בעוד שלושה משחקים. קשה לראות אלטרנטיבה שתתקבל על דעת האוהדים, שקראו בשמו לאחר שריקת הסיום, או השחקנים שממשיכים לשבח אותו.
שחקני יונייטד (רויטרס)במועדון טוענים כי ימתינו לסיום העונה כדי להעריך את המצב, אך עולה השאלה האם זה באמת נחוץ. קאריק עצמו משוכנע בדרך: “זו הייתה תקופה טובה, ניצחנו קבוצות חזקות מאוד. כשהגענו, ליגת האלופות הייתה רחוקה, רצינו לחזור לאירופה, ולעשות את זה כשנותרו עוד שלושה משחקים זה הישג גדול".
הוא גם הדגיש את הפילוסופיה שלו: “אחד הדברים החשובים עבורי הוא להוציא את המיטב מהשחקנים, לעזור לאנשים ולתת להם להופיע. כיף לראות את המקום הזה חי ותוסס. לשחקנים מגיע הרבה קרדיט על הרצף הזה, וגם לצוות המקצועי. הדבר הכי משמח הוא הרוח והחברות בקבוצה, ראו את זה ב-2:2 כשהם נלחמו אחד בשביל השני".
לסיום, המסר ברור: “אנחנו רוצים קבוצה שאפשר להיות גאים בה. ליגת האלופות היא צעד גדול מאוד, אבל זה לא יכול להיות הכל. אנחנו מצפים ליותר באופן עקבי, וזה המסר - להמשיך קדימה". אוהדי יונייטד, במיוחד אלו שזוכרים את ימי סר אלכס פרגוסון, בוודאי יסכימו עם הגישה הזו.